מבוא למנהיגות מודעת טראומה

תקציר:

טראומה אינה מוגבלת למסגרות טיפוליות או לאירועים קיצוניים - היא מוטמעת במציאות היומיומית של חיי העבודה בישראל. בין אם כתוצאה ממצוקה אישית, המציאות הביטחונית המתמשכת, או הלחץ המצטבר של סביבות עבודה תובעניות, עובדים רבים נושאים עמם משאות בלתי נראים המעצבים את האופן שבו הם מתייחסים לעבודתם, לעמיתיהם ולמנהליהם. יחד עם זאת, מצב זה אינו מעיד על שבריריות; הוא מהווה קריאה דחופה לאימוץ מודלים חדשים של מנהיגות המכוונים רגשית, מכבדים מורכבות, מטפחים אמון ומפנים מקום למלוא קשת החוויה האנושית.

מנהיגות מודעת טראומה מציעה מסגרת שלא רק מכירה במציאות הפסיכולוגית של חיי הארגון ובהשפעה הפסיכולוגית של מצוקה, אלא גם מאשררת את היכולת האנושית להסתגלות, חיבור וריפוי. על ידי התייחסות לעקרונות של בטיחות, אמון, העצמה ומודעות תרבותית, מנהלים מצוידים טוב יותר לתמוך בצוותים בדרכים המקדמות הכלה, חוסן ומעורבות מתמשכת. מנהיגות כזו אינה דורשת מומחיות פסיכולוגית, אך היא דורשת רפלקטיביות, אמפתיה ונכונות להנהיג מתוך מקום של תובנה.

רקע

המציאות הישראלית שהשתנתה בעקבות ה-7 באוקטובר יצרה שורה של אתגרים חסרי תקדים למנהלים ולעובדים כאחד. הטראומה הלאומית רחבת ההיקף והדחק המתמשך אינם נשארים מחוץ לשערי הארגון, אלא משנים את אופן התפקוד היומיומי גם בתוך ארגונים.  מחקרים מראים שרבים מהישראלים מדווחים על הרעה בביצועים היומיומיים, המתבטאים בקשיי ריכוז, חוסר סבלנות, עצבנות ועייפות. השפעות אלו מתבטאות בירידה משמעותית בכל מדדי החיוניות והפרודוקטיביות הארגוניים. מכאן שטראומה אינה רק סוגיה נפשית, אלא גם בעלת השפעה כלכלית ותעסוקתית משמעותית. עולם העבודה והעסקים בישראל עובר טלטלה, וכמוהו תרבות הניהול, הערכים והאחריות החברתית התאגידית. בימים אלה, כבר ברור שארגון המעוניין לשמר עובדים, להבטיח תפקוד, חוסן ומצוינות חייב לקחת בחשבון את המציאות הטראומטית - כתפיסה ניהולית, כתרבות ארגונית וכסטנדרט מוסרי חדש.

מודעות לטראומה

המונח טיפול מודע טראומה (TIC- Trauma Informed Care) התפתח בארה"ב בשנות ה-70 בעקבות תובנות מטיפול בחיילי וייטנאם, והמשיך להתפתח ממחקרי טראומות בילדות (ACE – Adverse Childhood Experiences ) ומהבנה הולכת ומעמיקה לגבי הקשר בין פגיעות טראומה לבין תפקוד בריאותי, נפשי ותעסוקתי לאורך חיים.

בהקשר הארגוני, TIC מתאר גישה ארגונית-מערכתית רחבה המתייחסת לעובדה שכל אדם, בין אם הוא עובד, לקוח או מנהל - עלול לשאת עמו משקעים מהתנסויות טראומטיות, ומטרתה ליצור סביבה בטוחה, משקמת ומעצימה עבור כל מחזיקי העניין בארגון.

הבסיס של יישום TIC בארגונים נשען על שישה עקרונות המבטיחים שהסביבה הארגונית תהיה ההפך המוחלט מהתנאים שאנשים חוו באירוע הטראומטי: בטיחות, אמון ושקיפות, תמיכה הדדית, העצמה ובחירה ורגישות תרבותית והיסטורית.

מהי מנהיגות מודעת טראומה?

מנהיגות מודעת טראומה היא תפיסה ניהולית הפועלת מתוך הבנה שכולנו (עובדים, מנהלים, לקוחות) נושאים חוויות רגישות, לכן עובדים ומנהלים צריכים להיות מודעים להשפעות טראומה ודחק טראומטי מתמשך על התפקוד, היחסים והיצירתיות.

ארגון המאמץ את הגישה של מנהיגות מודעת טראומה, רואה עצמו אחראי לרווחת עובדיו, לקוחותיו והקהילות בהן הוא פועל. זהו ארגון בו אחריות תאגידית אינה עוד מושג סמלי, אלא בחירה אקטיבית לבנות מרחבי עבודה בטוחים, לייצר שקיפות, לחזק חוסן אישי וקבוצתי ולייצר תרבות של תמיכה, אמפתיה ושיתוף. מנהלים בארגון כזה, פועלים לסגל פרקטיקות ניהול המכוונות רגשית, מכבדות מורכבות, מטפחות אמון ומפנות מקום למלוא קשת החוויה האנושית, באמצעותן הן שולחים מסר ברור - הארגון שלנו רואה אותך לא רק כעובד, אלא כאדם בעל היסטוריה ורגש.

העקרונות של יישום מנהיגות מודעת טראומה בארגונים הם:

1. בטחון: דגש על יצירת מרחב פיזי, רגשי וחברתי בטוח לכולם

2. אמון ושקיפות: ניהול המבוסס על שקיפות בתקשורת ובתהליכים כדי לבנות אמון בין אנשי הצוות לבין ההנהלה והלקוחות

3. עידוד תמיכה הדדית: עידוד תמיכה בין עובדים ככלי מרכזי לביסוס ביטחון, תקווה ופיתוח יכולות אישיות וקבוצתיות ליציאה ממשברים

4. שיתוף פעולה והדדיות: קידום שיתוף פעולה, צמצום פערי הכוח בארגון והכרה בכך שלכל אחד יש תפקיד.

5. העצמה, קול ובחירה: זיהוי החוזקות והחוויות של הפרטים, מתן אפשרויות בחירה והשתתפות בהחלטות

6. רגישות תרבותית והיסטורית: התייחסות מודעת לזהות, להיסטוריה, לשונות תרבותית והתייחסות רגישה לסטריאוטיפים והטיות (גזע, דת, מגדר, נטייה מינית).

   
   

הטמעת מנהיגות מודעת טראומה בארגונים, כוללת שימת דגש על פיתוח כישורים ניהוליים הכוללים: אותנטיות אינטליגנציה רגשית, בניית אמון, התמודדות עם קונפליקטים באופן רגוע ומכיל, תוך תקשורת פתוחה והקשבה אמיתית, העצמת עובדים ומודעות תרבותית ומגדרית.

לסיכום

מנהיגות מודעת טראומה היא אבן פינה בשיח העסקי החדש בישראל והיא תמשיך להיות מקור לתמיכה, השראה ועיצוב תרבות ארגונית בריאה, מחברת ומשקמת. ארגונים שישכילו לאמץ גישה זו, יובילו לא רק בביצועים עסקיים אלא ביכולת לעצב מחדש את חוויית העבודה והחברה בישראל.

Wyatt, Z. Trauma-Informed Leadership: Recognising. Responding, and Rebuilding Organisational.

‏